© 2018 Ilan Gielchinsky M.D. Sydney, Australia.

כריתת כליה ושופכן רדיקלית בעזרת רובוט

בדף זה תוכל למצוא מידע לגבי הניתוח. לנוחיותכם הוא בנוי במתכונת שאלות ותשובות ומשולבות בו תמונות להמחשה. אנא צרו קשר לכתובת המייל בכל שאלה.

מהו אורותליום? 

מערכת השתן שלנו בנויה מהכליות אשר מייצרות את השתן, השופכנים (הצינורות המחברים את הכליה לשלפוחית), שלפוחית השתן והשופכה (הצינור המוביל את השתן החוצה מן הגוף). השכבה הפנימית של כל האיברים הללו עשויה משכבת תאים הקרויה ״אורותליום״. 

מהו סרטן ה״אורותליום״ של ה״מערכות העליונות״ (הכליות והשופכנים)?  Urethelial Carcinoma

סרטן ה״אורותליום״ יכול להתפתח בכיס השתן והשופכה (״המערכת התחתונה״), או ב״מערכות העליונות״, השופכנים והכליות. רק 5-10% מסרטני האורותליום מקורם במערכות העליונות. גיל השיא לארעות הוא 70-90 והוא נפוץ פי שלושה בגברים מבנשים. גורמי סיכון להתפתחות גידולים במערכות העליונות כוללים בין השאר עישון, גידולים קודמים בכיס השתן ועוד. לעיתים הגידול הנו שטחי ורמת אלימותו נמוכה ולעיתים הוא חודרני ורמת אלימותו גבוהה. 

 

מהם הסימנים? 

הסימן הנפוץ ביותר הוא דם בשתן (אשר גלוי לעין או אשר מזוהה בבדיקת שתן) ומופיע בכ 70% מהמטופלים. כאב במותן או גוש נימוש יכולים להופיע במקרים מסויימים ואף להתלוות לסימנים סיסטמיים כגון ירידה במשקל, הזעות לילה, חום ושיעול. יש לזכור שכל הסימנים הללו אינם ספציפיים למחלה זו ויכולים לנבוע מסיבות רבות אחרות. לדוגמה, דם בשתן יכול להופיע גם באבן בדרכי השתן, פקיעת כלי דם קטן מהערמונית ועוד, אך מצריך בירור תמיד. 

כיצד נעשית האבחנה?

ראשית נעבור במרפאה בצורה מסודרת על הסימנים, כיצד הופיעו, מחלות רקע ועוד. במידה ויש צורך בבירור לשלילת מחלה סרטנית נבצע בדיקות נוספות. בדיקת הדמייה אותה נבצע הנה CT Urography (סיטי אורוגרפיה), שהנה בדיקת סיטי עם חומר ניגוד בפרוטוקול מיוחד לכליות. חומר הניגוד המוזרק לווריד בבדיקה מופרש על ידי הכליות וממלא את מערכת השתן. במידה וקיים גידול פנימי במערכת הוא יוצר אזור של ״פגם מילוי״ אותו ניתן לזהות. מטופלים אשר אינם יכולים לעבור בדיקת CT עם חומר ניגוד (למשל עקב אלרגיה לחומר ניגוד או עקב איסור חשיפה לקרינה) יופנו לבדיקת MRI מיוחדת בשם MRU. הבדיקה הבאה אותה נצטרך לבצע הנה ״בדיקת שתן לציטולוגיה״. בבדיקה זו תמסרו דגימת שתן אשר תבחן במיקרוסקופ לזיהוי תאים לא תקינים. הבדיקה השלישית אותה נבצע הנה ציסטוסקופיה גמישה (ראה דף נפרד) אשר מטרתה לבדוק כי אין גידולים מקבילים בכיס השתן. במקרים מסויימים תבוצע בדיקה נוספת, בחדר ניתוח תחת הרדמה, בה יוכנס סיב אופטי דרך השופכה ועד הכליה על מנת לקחת דגימה מהממצא ולקבל מידע על דרגת אלימותו. נשתמש בבדיקה זו כאשר מידע נוסף זה ישפיע על המהלך הטיפולי. 

מהם סוגי הטיפולים האפשריים?

כשמדובר בגידול ברמת סיכון נמוכה (גידול קטן, בודד, מסוג עם אלימות נמוכה וממצאים השוללים פולשנות בהדמיה), לעיתים נשקול הפנייה לנסיון טיפול משמר כליה (טיפול בו מבוצעת כריתת הגידול דרך השופכן או 

כריתה חלקית של השופכן). במקרים בהם הגידול ברמת סיכון גבוהה, נבצע כריתת כליה ושופכן לכל אורכו עד כיס השתן. ניתוח זה יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך על העור), גישה לפרוסקופית וגישה לפרוסקופית בסיוע רובוט. 

מהי כריתה בסיוע רובוט?

רובוט Da-Vinci (ראו סרטון בראש העמוד) בנוי ממספר זרועות אשר עליהן ניתן להרכיב כלים שונים וזעירים. זרועות הרובוט מוכנסות דרך פתחים זעירים על דופן הגוף (כ 8 מ״מ). אחת הזרועות כוללת מצלמה תלת מימדית. המנתח יושב בחדר הניתוח על יחידת שליטה (קונסולה), כך שאצבעותיו נמצאות בתוך ידיות המתרגמות את תנועותיו לתנועות הרובוט בתוך הגוף. המנתח רואה את מה שקורה בתוך הגוף בצורה תלת מימדית. בניתוח מוסרים הכליה והשופכן, כולל אזור קטן מכיס השתן בגודל בול. כיס השתן נסגר בתפרים. בתום הניתוח מושאר קטטר שתן וכן, נקז מדופן הבטן (צינורית דקה שקופה המחוברת לכדור קטן ושקוף). 

 

 

 

 

 

איזו הכשרה עברת לביצוע הניתוח?

לאחר סיום התמחות מלאה בכירורגיה אורולוגית בביה״ח הדסה עין כרם ביצעתי תת-התמחות מלאה ב״כירורגיה רובוטית ובכירורגיית סרטן זעיר פולשנית״ בבית החולים St. Vincent's בסידני אוסטרליה, שהנו מרכז מצויינות לכירורגיה רובוטית וזעיר פולשנית. 

איזו הכנה עלי לעבור בטרם הניתוח?

בשל העובדה כי הניתוח מבוצע בהרדמה כללית אבקש כי תמנעו מאכילה ושתיה כ 8 שעות לפניו. במידה ואתה נוטל מדללי דם יש להודיע לי על כך ולהפסיקם בטרם הניתוח (אספירין ופלביקס יש להפסיק שבוע בטרם הניתוח). כל הפסקת מדללי דם תעשה רק באישור הרופא אשר התווה אותם מלכתחילה (למשל רופא משפחה או קרדיולוג). 

מה קורה לאחר הניתוח?

בתום הניתוח תועברו ליחידת ההתאוששות ומשם לאחר התאוששות קצרה תעלו למחלקה. בתום הניתוח נשאיר קטטר שתן שהנו צינורית דקה העוברת משקית אשר מחוץ לגוף, דרך השופכה ועד לכיס השתן. הקטטר מוצא לרוב ביום שלמחרת הניתוח. בנוסף אנו משאירים נקז מדופן הבטן. הנקז כולל צינורית דקה ושקופה המחוברת בקצה לכדור שקוף קטן. את הנקז נוציא מספר ימים לאחר הניתוח (לא מלווה בכאבים) ואת הקטטר נוציא כשבוע לאחר הניתוח לאחר ביצוע צילום (ציסטוגרם). לאחר הוצאת הקטטר תוכלו להשתחרר הביתה. 

 

האם יש צורך להוציא תפרים/סיכות?

 

לא. התפרים הנם תת עוריים ונספגים לבד. 

 

מתי אשוב לביקורת?

 

כשבועיים לאחר שחרורך מהמחלקה נתראה במרפאה לביקורת. בביקורת זו נדון בתוצאות הבדיקה הפתולוגית ונתכנן את המשך המעקב. 

בתמונה זו ניתן לראות את הכלים הזעירים אשר מתחברים לזרועות הרובוטיות. כלים זעירים אלו מאפשרים דיוק רב במהלך הניתוח. 

בתמונה מימין יחידת הבקרה ממנה שולט המנתח על הרובוט. 

בתמונה משמאל הרובוט עצמו בטרם עיגונו לגוף המטופל. 

בתמונה ניתן לראות הדגמה של פעולת הרובוט מחוץ לגוף על פיסת גומי. במרכז ישנה מצלמה (ממנה גם נפלט אור) ולצידיה שתיים מהזרועות.